טיפול בהתקף חרדה
לפי נתונים המפורסמים באתר ה adaa - האגודה האמריקאית לחרדה ודיכאון, הפרעות חרדה הן המחלות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר המשפיעות הן על ילדים והן על מבוגרים.
לפי נתוני האגודה מוערך כי 40 מיליון אמריקאים סובלים מהפרעות חרדה מעל גיל 18 המהווים 18% מהאוכלוסייה (!). מתוכם רק שליש יפנה לקבלת טיפול.
למה אנחנו חווים התקף חרדה?
בעשורים האחרונים קצב החיים המודרניים הפך מהיר יותר ורובנו חיים את חיינו במצב של עשייה מתמדת ובניגוד לקצב הטבעי של גופנו.
בשל העובדה שאין לנו מנוחה ופרקי זמן בהם אנו יכולים פשוט "להיות" אנו מתנתקים מעצמנו מה שהופך אותנו לחרדים יותר.
בנוסף לניתוק מעצמנו, קצב החיים המהיר ואופיים של החיים המודרנים (תקשורת דיגיטלית בניגוד לתקשורת פיזית - החיבור המתמיד למסכי המחשב וכו') מחזקים את הניכור החברתי.
בכך למעשה נפגעים תחושת הביטחון והיציבות ותחושת ה"חיבור" שלנו – לעצמנו, לאחרים, לקהילה שלנו, לטבע הסובב אותנו ולעיתים אף חיבור עם אלוהים או עם כח עליון.
ככל שנחלש חיבור זה לעצמנו ולסביבתנו, כך מתחזקת הנטייה לראות בכמעט כל דבר איום אפשרי על ביטחונו ורווחתו האישית של האדם.
התקף חרדה מתעורר ברגע שאדם חש שהוא "איבד חיבור".
הבעיה גדלה עוד יותר כאשר החיים המודרניים , על הניכור שבהם, מביאים להתרחקות ממשפחתנו והחלשת תפקידה של המסגרת המשפחתית הגרעינית כסביבה תומכת, ומעבר לכך, המסגרת המשפחתית עצמה נפגעת מניכור זה באופן ישיר - אחוזי הגירושין גדלים משנה שנה, משפחות מתפרקות, מה שמעצים לא אחת את תחושות החרדה.
ההבדלים בין פחד להתקף חרדה?
פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני ממשי מסוכן או מאיים. ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת הפחד חזקה יותר.
לפחד יש תפקיד מרכזי בשמירה על חייו של האדם כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו. בעשותו כך, הוא מהווה גורם מניעה מהיכנסות למצבים מסוכנים מלכתחילה. עם זאת, פחד גם יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.
התקף חרדה הוא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם.
ומה ההבדלים בין התקף חרדה להפרעת חרדה?
תחושת חרדה, במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ והיא הכרחית להישרדות. עם זאת, ברמות גבוהות שלה וכאשר היא פוגעת בתפקוד היומיומי, באורח החיים ומקשה על האדם להתמודד עם המציאות, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה.
ככל שתדירות התקף החרדה עולה, כך עולה גם יכולתו של האדם לתפקד, אבל רק עד לנקודה מסוימת - נקודת המשבר. העלייה ההדרגתית בעוצמת התקף החרדה מאפשרת לאדם לבנות תרחישים אפשריים, להבין את המצב אליו הוא עתיד להגיע, וכך להתמודד עמו בבוא הזמן.
אצל אנשים הסובלים מהפרעות חרדה, ממשיכה רמת התקף החרדה לעלות מעבר לנורמה, והופכת לחסרת הגיון ביחס למושא החששות. החל משלב זה מתחילה יכולת התפקוד של האדם לרדת, לעתים עד כדי חוסר יכולת כמעט מוחלט להתמודד עם המציאות והקשיים.
מה עשוי לקרות לגוף שלנו בזמן (ולאחר) התקף חרדה?
חוסר מנוחה
רגישות מוגברת
תחושת עייפות ותשישות גדולה – נפילה אנרגטית כיוון שהגוף נמצא בדריכות
מתח שרירי, רעד, חולשה, כאבי שרירים
תסמינים סומאטיים נוספים כמו ידיים קרות, לחות ודביקות; יובש בפה; הזעה; בחילות או שלשול; תכיפות במתן שתן
בעיות בליעה או תחושת "גוש בגרון"
תגובה בהלה מוגזמת
קושי להתרכז או שהתודעה נעשית "ריקה".
נרגנות
נדודי שינה, שינה קלה, קושי בכניסה למצב שינה
כניסה לדיכאון
אולי יעניין אותך גם
לפרטים נוספים ותיאום טיפול - הקליקו כאן
